מגזין בידור ופנאי

כל הנושאי הבידור והפנאי החמים ביותר בארץ ובעולם

המהפכות בתקשורת ההמונים

תוכן עניינים

 

 

 

תקשורת- תהליך העברת מסרים, רעיונות ודעות בין אנשים.

תקשורת המונים- תקשורת בין אדם או גוף לקבוצת אנשים גדולה דרך אמצעי טכנולוגי.

מאפייני תקשורת ההמונים- מוען (גוף גדול בעל אינטרסים ואמצעים), מסר (מושפע ומשפיע על המדיום, יכולים לפענח אותו באמצעים שונים, הקהל נותן משמעויות שונות למסר, נחשב אם הוא עבר בצורה מהירה ואין אפשרות להחזיר אותו אחורה, מסר ציבורי), קהל.

 

 

 

תפקידי תקשורת ההמונים:

  1. פיקוח וסיקור הסביבה.
  2. תיאום ופרשנות.
  3. קישור- עידוד היציבות בחברה, לוודא שכולם מתנהגים באותה צורה במשך הדורות.
  4. המשכיות והעברת ערכים (סוציאליזציה)- לוודא שלכולם יש את אותן נורמות.
  5. בידור

 

 

 

תרבויות אוראליות:

  1. תקשורת בין אישית- סיפורים/אגדות, העברה מדור לדור (תיעוד התקשורת), למרות שדרך שימור המידע קשה.
  2. חשיבות הזיכרון- לזכור את כל המידע המילולי.
  3. היררכיה וסנקציות חברתיות- המבוגר הוא הכוחני ביותר.

 

מהפכת הכתב

 

  1. הכתב התמונתי/אירוני- ציורי המערות. מתאר בפרטים מדויקים את אותו "מוצר".
  2. הכתב האידיאוגרפי/הפיקטוגרף- צורת הבעה (דעה, רגש, משמעות). רעיונות מופשטים, ניתן להביע גם הבעה של זמנים שונים.
  3. הכתב הפונטי/האלפבת- המטרה לצמצם ריבוי של סימנים. לא מספיק לגעת לצייר, יש לדעת גם קרוא וכתוב.
  4. בד בבד- שינויים בחומרי הכתיבה.

 

  • חציבה על אבן (ציורי מערות)- קשה להזזה ולא מקדם את נושא התקשורת.
  • חרס- ניתן להזזה אך שביר.
  • פפירוס- קני סוף, חומר קל אך מחייב מקור מים ומתקלה במהירות.
  • עורות (קלף)- כתיבה מהירה, אך מתקלה מהר.
  • ניר- זמין, קל ומתאים תקשורתית.

 

 

השלכות מהפכת הכתב:

 

  1. העברת מידע– הצורך בהימצאות גיאוגרפית אינו קיים. מעבר מתקשורת בין אישית לתקשורת מתווכת. שלב ראשון לתקשורת המונים.
  2. אופי המידע– נעשה פחות מקומי, ניתן לתקשר עם אנשים שאינם נמצאים באותה קהילה/ אוכלוסיה. יותר קונקרטי, יש צורך בשימוש במילים מדויקות, גם השפה משתנה מעט.
  3. שליטה על המידע– מעבר מקב' אליטיסטית, זקני העם שהשליטה נמצאת בידיהם לאנשים צעירים שיכולים ללמוד לקרוא ולכתוב, לקרוא בצורה עצמאית.
  4. ארגון המידע– כתיבה מסודרת, לוגית, משפיעה על אופי המחשבה, סידור דוחות, מסמכים.
  5. החשיבה וחשיבותו של הזיכרון- על חשבון הזיכרון מתפתחת דרך חשיבה אחרת. ניתן לבצע סיווג של כל מיני פרטים, עצמים וכד'. לערוך רשימות, קטגוריזציה.החשיבה בעבר לא הייתה פרימיטיבית אלא שונה. לא מדברים במונוטוניות, ניתן להשתמש במילים יותר גבוהות ולגוון.

מהפכת הדפוס

 

  • 1450- המצאת מכונת הדפוס ע"י יוהן גונברג. מוזיל את ההוצאות של עשיית עותקים, לא עוד שימוש חד פעמי, פחות כח אדם, מתחיל ייצור המוני, תהליך העברת מסרים מתקצר.

המהפכה התעשייתית– מתרחשת בסביבות תחילת אמצע המאה ה-19, בתחילה באירופה ואז באמריקה ועיקרה מעבר מייצור ידני, חקלאי, לייצור ע"י מכונות בצורה המונית. האורבניציה מתגברת, מסחר משתנה (הדפסת שטרות כסף), יש בנקים, שטרות כסף, בורסה, ניתן לסחור לא רק בתוצרת אלא בשטרות חוב, תחבורה, המצאת הקיטור- רכבות מתחילות לפעול, התפרסות על גבי מרחב גדול יותר, התברגנות, מפעלים מוקמים מה שיוצר שינוי בהיררכיה, נוצרת תרבות פנאי- שינוי חברתי, מודרניזציה.

השלכות המצאת הדפוס:

 

  1. העברת ואופי המידע– במהירות ויעילות ניתן להעביר את המידע בקלות (גם בתרומת הרכבות). המהפכה משרישה את ההשכלה, קריאה וכתיבה, פחות סיפורים ואגדות, יותר מחקרים. מידע יותר אחיד, פחות מקומי.
  2. תחום הפנאי– לאנשים יש יותר זמן ויותר כסף. מתחילה דרישה לבידור. אמצעי התקשורת ההמוניים מתפתחים.
  3. חילון– מחברה דתית הופכים לחברה חילונית. הרבה מוקדים אינטלקטואליים וחברתיים צומחים במקומות שונים, מתקשרים אחד עם השני, מעבירים מידע, מערכת ערכים חדשה.
  4. התפשטות ההשכלה והרנסאנס– בין המאות ה-14 עד ה-17, בין המהפכות ובעידודן יצירות אומנות וחשיבותן מתפשטות בעולם ולא רק במרכזים ספציפיים. הרבה יותר תמיכה כלכלית בנושא זה, נגיש ליותר אנשים. אנשים חושבים בצורה שונה, האדם במרכז היקום, הומוניזם, יחסים בין אדם לאדם ולאו דווקא בין אדם לאלוהים. מתפתחות שפות, התפתחות גיאוגרפית, שרטוטי מפות מדויקים יותר, לאומניות.

איניס, מקלוהן, פוסטמן ואליזבת איזנשטיין

 

  • איניב ומקלוהן- מגיעים מגישה של דטמיניזם טכנולוגי והיא זו שקובעת את המשמעות של כל התקשורת. מקלוהן אמר שכל מה שחשוב הוא המדיום עצמו ואילו איניס מפריד את הטכנולוגיות להטייה של זמן- שליטה לאורך זמן מול הטייה של מרחב- להגיע ליותר אנשים. כלומר, הטכנולוגיות עצמן נותנות לנו יותר מרחב של שליטה, שליטה על אימפריות בסביבה.                                      איניס אומר שחברה שמתמקדת בשימור ותיעוד הזמן נוטה להיות חברה יותר דתית, מעבירה מדור לדור את המסורת.                                                                                                      לעומת זאת, חברה שעיקרה בתפיסה מרחבית, חשוב לה יותר ההתפרסות על גבי מרחבים גדולים. ולכן, היא נוטה להיות חברה חילונית יותר.
  • אליזבת אייזנשטיין- ציבור הקוראים, לעומת ציבור השומעים,הוא ציבור מופרד, אינם בקשר בעל כורחם. לא מתקהלים כל יום ראשון בכנסייה, דרכי התקהלות שונות מבעבר. בעל קשרים חברתיים שונים, לאו דווקא מבוסס על קשרי משפחה, ישנן דרכי התקשרות שונות ממה שהיה נהוג בציבור השומעים. ציבור השומעים יותר משפחתיים, בעלי קשרי דם, דומים אחד לשני, סומכים אחד על השני.                                                                                                                          תהליך החילון הוא אחד התהליכים המשמעותיים שהתרחשו במעבר מציבור הקוראים לציבור השומעים. נפתחו מרכזים אינטלקטואליים, יותר דיונים.                                                         The lonely crowd-  אנחנו הולכים לאותם מקומות אך לא נמצאים אחד עם השני, יש סביבנו אנשים אך משמעותם שונה ממה שהייתה משמעותם בעבר.
  • ניל פוסטמן- עידן האספוזיציה ועידן הבידור. אנחנו יותר רציונאליים לגבי מה שנאמר, מעריכים אוביקטיביות ומוסר. המילה הכתובה דרשה מהאנשים, לפחות בראשית, יותר תשומת לב, יותר דיוק ולכן אנשים שיכלו להתנסח בכתב הפכו לאנשים חשובים. היכולת לסבול כשהסיפוק אינו מיידי, כשאדם יודע שהוא צריך תגובה מושהית, צריך לעבור תהליך, ורק בסופו לקבל את הגמול   בסופו של עידן זה אנו מגיעים לעידן הבידור שבו הכל בנוי מסיפוקים מיידיים.