מגזין בידור ופנאי

כל הנושאי הבידור והפנאי החמים ביותר בארץ ובעולם

הפיגור של אפריקה – נזקי העבדות

תוכן עניינים

 

גם פה שאלת הביצה והתרנגולת, או שאלת הסיבתיות, היא השאלה החשובה. נאן טוען כי סחר העבדים הוא זה שגרם לאפריקה להיות נחשלת. זאת, בניגוד לתיאוריות הטוענות שאפריקה הייתה נחשלת מלכתחילה. כלומר הביקוש לעבדים הוא זה שייצר את התנאים הכלכליים באפריקה. כיוון שהמרחק הגיאוגרפי הימי מאפריקה למקומות בהם היה צריך עבדים (אמריקות) היה הקצר ביותר, לקחו אותם. סין הייתה נמצאת שם, היו לוקחים סינים. הכל מקרי.

המאמר מציג ארבעה נתיבי סחר עיקריים בעבדים, כאשר שלושת הראשונים הופעלו על ידי סוחרים ערבים והאחרון על ידי סוחרים אירופאים. מבחינה כמותית, ההשפעה על מערב אפריקה, האזור שמשם יצא הנתיב האירופאי הייתה רבה יותר.

הטענה של נאן היא שהממלכות שהיו קיימות באפריקה התפוררו עם תחילת סחר העבדים. נוצרו כנופיות שצדו עבדים עבור הלבנים. הכנופיות היו מצוידות בנשק חם מהסוחרים וכוחם הפוליטי עלה, עד לנפילתו של השלטון המרכזי. כל זה קרה באלימות רבה.

נאן מיפה את העבדים שיוצאו מאפריקה לפי מוצא אתני. לאחר מכאן מיפה את השבטים למדינות המודרניות באפריקה. נאן מוצא מתאם שלילי בין ייצוא עבדים לצמיחה הכלכלית היום. מקומות שייצאו מהם יותר עבדים נכשלים יותר היום. מתאם זה עדיין לא מוכיח סיבתיות, ייתכן שמקומות אלה היו נכשלים גם קודם.

מבצעים רגרסיה, כאשר המשתנה התלוי הוא הכנסה בשנת 2000 והמשתנה הבלתי תלוי הוא ייצוא העבדים. המקדם ואחוז השונות המוסברת הוא גבוה יחסית (50%). מבצעים בקרה על משתנים נוספים. רובם לא מובהקים. מה כן מובהק? אחוז מוסלמים גבוה יותר – קשר שלילי להכנסה. מדינה בעלת נמל או גישה לים – קשר חיובי להכנסה. נשאר להוכיח את הסיבתיות.

בדיקת הסיבתיות: לפי הטענה של נאן, המדינות שהיו עשירות יותר ב-1400, הן המדינות שסחרו עם אירופאים. למה? מדינה שהייתה מיושבת יותר, ייצאה יותר עבדים. זה בדיוק טיעון היפוך העושר של אסמוגלו. מי שהיה עשיר יותר בעבר, עני יותר כיום. נאן מראה את הקשר בין צפיפות אוכלוסייה לייצוא העבדים שהינו חיובי.

משתנה העזר שנאן משתמש הוא קרבה לנמל בו היה ביקוש לעבדים – בגלל שיקול כלכלי פשוט של עלות התובלה של העבדים.

נאן חישב עבור כל אזור באפריקה מרחק עבור נמלי ייצוא. לאחר מכן רגרסיה בשני שלבים:

מספר העבדים ליחידת שטח כפונקציה של המרחק מנמל הביקוש (כאשר נמל הביקוש הינו בלתי תלוי במוצא של העבדים). הוא מוצא שככל שמתרחקים מנמל היעד, מייצאים פחות עבדים. בשלב הבא, הוא לוקח את מספר העבדים מרגרסיה זו כמשתנה מסביר ומכניס אותו לרגרסיה שבה הכנסה הוא משתנה מוסבר. המצא הוא שיש אפקט מובהק. מכאן, מסיק נאן שהסיבתיות לייצוא עבדים היא מכיוון הביקוש ולא מכיוון ההיצע. מכאן שמדינות שקרובות יותר לברזיל, היום צומחות פחות לעומת מדינות רחוקות יותר.

בשלב הבא, יש טענה על כך שייצוא העבדים גרם לפרגמנטציה אתנית. נמצא קשר חיובי בין כמות העבדים שיוצאו לפרגמנטציה אתנית.

השפעה נוספת היא השפעת ייצוא עבדים על התפתחות מדינית במאה ה-19. לבסוף, הוא מראה גם השפעה כלכלית איטית יותר במקומות שייצאו יותר עבדים.

לסיכום: אנו רואים שהתהליכים ההיסטוריים הם מאוד ארוכים. זו אחת המסקנות החשובות מכל העבודות על צמיחה לא אירופאית. כלומר, המחשבה על לשנות את אפריקה בעשר שנים היום היא נאיבית. בהסתכלות רחבה על כל מה שלמדנו, כמעט בכל המקרים התהליכים ההיסטוריים נובעים מבחירה של פרטים (אולי פרט למקרה של אפריקה). נעשו בחירות היסטוריות שהיו להן השפעות מרחיקות לכת לטווחים ארוכים. היו צמתים רבים בהם היה אפשר לבחור גם אחרת.

רק המקרה של אפריקה בולט בחריגותו – "אשמתו של מישהו אחר". האמנם זה סביר?