לגבי הנסיעה שכ"כ אהובה על הרוסים. מי נוסע בטרוייקה? צ'יצ'יקוב הרמאי שנוסע מאחוזה לאחוזה ומרמה בעלי אחוזות. יש כאן פרדוקס, סתירה בין הטרוייקה הנהדרת לגנב הנאלח.
טרוייקה – אסוציאציה לשילוש הקדוש. בנפשות מתות יש שמץ ריאליזם. כל ההיכרות של גוגול עם רוסיה היא 49 יום (סנט פטרבורג ומוסקבה לא נחשבות). הטקסט מלא שגיאות לגבי ניהול אחוזות והפן המשפטי. הוא הותקף ע"י מבקרים בעבור כך. הוא מקלל את רוסיה, כותב קריקטורה במקום תיאור. לגוגול היו מהתחלה (וזה הפרדוקס הראשי של הפואמה) תיאור מפולג; מצד אחד לתאר ולשקף את רוסיה כולה ובזאת לשפר אותה (מחליף לישו?!), מטרה לא ספרותית. תנופה למסורת תרבותית של חילון. הסופר כקדוש המעונה/ישו עצמו. מאז מותו הטרגי של פושקין 1837 הדגם מתפשט ברוסיה. למרות שפושקין היה אתאיסט לכל הפחות. מה קורה ברוסיה בשנות ה-40? הרומנטיקה לפני כן תרבות שולטת (וגוגול נותר כזה עד סוף חייו) אך הייתה דרישה לשקף את המציאות ולפרט את הדברים, לרדת מהפתוס לחיי היומיום פרוטו-ריאליסטית/נטורליסטית. גוגול קווי-נטורליסט (איך נראית אחוזה זו וזו..?). אבל הזמן הזה בלתי אפשרי; חורף מעורב בקיץ, סופה בשילוב עם אבטיחים.. אך מצד שני יש פאתוס; איך אפשר לצאת מזה? גוגול מקריא את זה לגוגול קצת לפני מותו. פושקין נעשה עצוב יותר ויותר עם התקדמות הפואמה והתעצב לגבי רוסיה. גוגול כתב קריקטורה כדי להצחיק את הקורא ולחשוב ופושקין קיבל את זה כתיאור מציאות. ואז גוגול חשב איך אפשר לשרת את החברה בתור סופר?
מה זו הטרוייקה, הציפור? נוסע בא רמאי בנאלי (צ'יצ'קוב) שרק רוצה לגנוב להתחתן ולמצוא כלה עשירה עם שני משרתים מטומטמים (אחד מסריח והשני שיכור). גם הם שלישייה! שלישיית המטומטמים הם שילוש קדוש?! אין תשובה. זה פרדוקס. הטרוייקה מתרחבת בצורה סימבולית לקראת סוף הטקסט. הקטע השני מסיים את הטקסט.
אין תשובה לאן זזה הטרוייקה. מה זו הטיסה המהירה האופיינית לרוסים? מה הקשר לדוקטרינה הרוסית? הקצב, הזריזות מגיעה מכך שרוסיה מדביקה את הקצה, למרות שרוסיה בפיגור אחרי המערב. גוגול נוסע לראשונה ברכבת לראשונה בחייו ולא נהנה כלל. מי צריך את המהירות המטופשת הזו? לרומנטיקן הטכנולוגיה מפחידה. סוסים הכי טוב, 3 הסוסים. הנשמה הרוסית מתרוממת ונוסעת עם העגלה כי הוא אוהב פתיחות. אבל יש קטע אמביוולנטי; איפה נוסעת הטרוייקה? עולם המוות. היער הוא המקום בו אובדת הנפש. יש גם עורבים וגרזנים, ירח (דימוני). הנוף אפל ומפחיד. הכל נעלם, הדרך נעלמת. זה ויכוח או דו שיח עם צ'לדייב ומכתבו הפילוסופי המנסה להסביר את פיגורה של רוסיה. זה ויכוח. הכל נעלם? אין שום דבר? נכון. העם אמיץ, מלא מרץ, זריז. זה הדבר היחיד שמסביר. מי עשה את זה? לא הברזל והברגים, לא המכניקה והרכב, אלא האדם והטבע. לא הגרמנים, לא הזרים, נהג הכרכרה הטוב. מה הניגוד הזה? בין גרמני מלאכותי למוז'יק רוסי. אנחנו לא בתיעוש מכני, אנחנו מהטבע שלנו משיגים את כולם ומפחידים את כולם. ברוסיה = כדי שיעריכו אותך צריך שיפחדו ממך.
תיאור אמיבוולנטי; דימוני וקדוש בו"ז. גוגול גאון, התפנית החשובה הזו היא פרשת דרכים עבור גוגול, הוא מפחד וזה מתבטא ביצירה.רוסיה היא כמו הטרויקה, אי אפשר להשיג אותה.
טרויקה – שם מיוחד לבית דין שלא בנוכחות הנאשם בתקופת סטלין, מושרש בשילוש, הטרויצה. דוקטרינת העממיות הרשמית נשענת על שילוש גם היא. תזה, אנטיתזה וסינתזה – גוגול. הטרוייקה של גוגול גם חשובה. בתקופת סטלין משנה את אופייה.
"טרויקה: טריו, מושג המתייחס לאופן מסורתי רוסי, לרתימת שלושה סוסים לכרכרה. כל אחד מהסוסים מוביל את הכרכרה כאשר זו פונה לכיוונו. מבנה זה מאפשר חלוקת כוחות שיוויונית בין הסוסים להשגת מהירות רכיבה גבוהה במיוחד".
באוונגליון בברית החדשה ברק מהשמים בורא את השטן. אתה רוצה את הקדמה ומפחד ממנה. בשורה האחרונה צריך להופיע פעמון קטן. הוא מופיע בכל קטעי הדהירה. מה משמעותו? כמו פעמוני הכנסייה קריאה לתפילה.
רוסיה, לאן המראת? היא כבר בשמיים ממש ולא עוצרת, זו מטאפורה.רוסיה משיגה את כל העמים שנדחפים. זה הדגם שרוסיה ירשה בתקופת סטלין, תוכניות החומש לעקיפת אירופה. ואחר כך תוכניות שבע שנים. גוגול מתלבט; איך רוסיה תעקוף את המערב אם לא בטכנולוגיה השנואה על גוגול? שמירה על הדגם הכלכלי הקיים, משבח את הצמיתות, כל אחד נמצא בדיוק במקומו! פאולוס. מה זו הצמיתות שגוגול משבח ויש אליה געגוע ברוסיה? איך אפשר לפתח ככה משהו? הצמיתות של גוגול אכזרית. לבעל אחוזה שונא קידמה וטכנולוגיה ותעשייה יש צמיתים וגם מפעלים! איך זה יתכן? זה טבעי. זרקו דגים לחוף, מה, לא נאכל? יש התלבטות, פשרה! איך לשמור על המבנה הארכאי וגם להתקדם?
רוסיה נשנעת על התנ"ך, שנת שמיטה וכו'. התלבטות בין הברית החדשה לישנה. גוגול בסוף מתאבד (מרוב צום).
יש פולמוס מסוים עם צ'אדאיב. כרגע ריק ושומם אבל יש לנו עתיד. גוגול- מסכים עם צ'אדאיב, ריק וחסר תכונות. גוגול כתב שטויות, יש רק עוני ותסכול. יש סתירה לוגית.
פושקין מת בדו קרב עם זר – בא זר להרוג את הקדושים שלנו! זה מתיישב מצוין עם רוסיה. גם לרמנטוב נרצח ע"י מי שסבו בונה חופשי. ספרות תופסת את מקומה של הכנסייה שיורדת. היום זה לא אותו דבר. מותו של גוגול התקבל כטרגדיה, הקרבה עצמית. הוא היה סגפן נטול רכוש.